הסיפור שלי עם הדגים מתחיל בתחילת המאה הקודמת שהסבא רבא שלי היה דייג בטריפולי שבלוב. בשנת 1948 עם קום המדינה לא היה דייג יהודי בים. אמנם התחיל קצת חקלאות ימית בקיבוצים אך זה היה יותר בכיוון של גידול דגים ולא תפיסת דגים בים. "הזקן" רצה שיהיו דייגים יהודים בארץ-כחלק מתפיסת הציונות שלו- והוא שלח שליחים של הסוכנות היהודית לתור אחר משפחות של יהודים שעוסקים בדייג ולהעלות אותם לארץ מיד. 2 מתוך 12 המשפחות שעלו לארץ היו סבי מצד אבי וסבא רבא שלי מצד אימי. תוך שלושה ימים אמרו לזקניי לאסוף את הציוד שלהם ולעלות לארץ.